ענישה קלה ותכופה או ענישה כבדה בתדירות נמוכה – מה עדיף
שימוש בטלפון בזמן נהיגה, חציית כביש שלא במעבר חצייה, עטית מסיכה מתחת לאף וכן הלאה, הן רק חלק מאותן הפרות קטנות אך שגרתיות שכמעט כולנו חוטאים בהם. אלה לא עבירות שיתפסו כותרות ורובנו לא מייחסים להן יתר מחשבה, אך הן עשויות להצטבר עד לכדי גרימת נזק אדיר עם השלכות חמורות. לאור זאת נשאלת השאלה איזו מדיניות אכיפה נחוצה כדי להתמודד עם התופעה ולצמצם את הנזק הכרוך בה.
מחקר בהובלת דר. כנרת תאודורסקו ובשיתוף דר. אורי פלונסקי (שניהם מהפקולטה), פרופ' שחר אייל מאונ' רייכמן ופרופ' רחלי ברקן מאונ' בן גוריון השווה בין שתי גישות; אכיפה בתדירות גבוהה עם עונשים קטנים מול מדיניות של ענישה מוגברת בתדירות נמוכה.
מהמחקר עולה, שהגישה הראשונה יעילה יותר בהשגת אפקט ארוך טווח בניגוד לגישת הענישה המחמירה שיעילותה נשחקת במהירות.
